בתקופת המלחמה בלוב מאות מיהודי טריפולי חוייבו לעבוד בעבודות כפיה במרחבי לוב. נסיגתם המבוהלת של הגרמנים (פעם שניה) מהעיר בנגאזי מנעה בדרך נס את עקירתם של כ- 300 יהודים שנותרו בעיר, עם כיבושה מחדש של קירינאיקה ע‘“י הצבא הגרמני שארית היהודים שנותרו בעיר בנגאזי ברחו לכפרים הערביים מחשש שיתפסו ע“י הגרמנים וישלחו למחנות ההסגר כקודמיהם.
בעקבות מיגורו של הצבא הגרמני ע“‘י הצבא הבריטי בלוב העקורים החלו לשוב למקומותיהם והאחרונים שבהם חזרו לבתיהם בחודש אוקטובר 1943 בהותירם 562 נפשות שמצאו את מותם בעת שהיית העקורים במחנות ההסגר.
לאחר הקמת מדינת ישראל 95% מיהודי לוב עלו לישראל. בעת הדיונים על חתימת הסכם השילומים עם גרמניה בשנות ה -50 פנתה משלחת של התאחדות יהודי לוב אשר כללה: את יו “ר ההתאחדות מר אביגדור רקח ז‘ל, יוסף דואני ז"ל ובנימין דורון (דעדוש) בתביעה מיו‘ר ההסתדרות הציונית דר נחום גולדמן לכלול את יהודי לוב במסגרת השילומים מגרמניה.
יו"ר ההסתדרות הציונית דר נחום גולדמן ז‘ל שאל בתמיהה: מה לכם ולתביעת שילומים מגרמניה? חברנו אביגידור רקח ז‘ ל תיאר בפרוטרוט והסביר את התלאות אשר עברו על יהודי לוב בעת הכיבוש הגרמני והשיחה הסתיימה בהערה מזלזלת של יו“‘ר ההסתדרות הציונית: אתם מבקשים לעלות על העגלה של השואה?? אתם מטפסים על עצים.
לאחר הדחיה המביישת פנתה המשלחת לשר החוץ דאז משה שרת ז“ל (שרתוק) והזכירה לו את ביקורו בעיר בנגאזי כשבא לבקר את חיילי הבריגדה היהודית שחנו בלוב והתקבל בכבוד רב ע“‘י הקהילה ושמע מקרוב ובפרוטרוט את התלאות שעברו בתקופת הכיבוש הגרמני. שר החוץ ענה: ”נגמור עם יהודי אירופה ולאחר מכן נטפל ביהודים מארצות ערב,“ כל הסברנו שאנו מבקשים להתייחס בתביעת השילומים ליהודי לוב בלבד אשר סבלו הלכה למעשה מהכיבוש הגרמני עלו בתוהו.
משכלו כל הקיצים יו“‘ר התאחדות עולי לוב מר אביגדור רקח ז“ל פנה ישירות לקנצלר גרמניה ד“ר אדנאור בבקשה לאשר שילומים ליהודי לוב. בתשובתו אישר הקנצלר הגרמני שיהודי לוב זכאים לשילומים וקבע במכתבו כי יש להפנות את הבקשות של יהודי לוב לסוכנות ”אורו“ אשר באותם ימים פעלה בארץ כסוכנות מייצגת של ממשלת גרמניה. עם קבלת האישור הנכסף שליחי התאחדות יהודי לוב פקדו את מחנות העולים בכדי לאתר את יוצאי לוב ולתת להם טפסי הרשמה ובקשה לשילומים. הטפסים הוגשו לסוכנות ”אורו“ כפי שנקבע ע‘“י הקנצלר וממשלת גרמניה החלה לשלם הלכה למעשה שילומים ליהודים מלוב החל משנת 1957. למרבה הצער, סוכנות ”אורו“ נסגרה והטיפול בתביעות השילומים הועברו למשרד האוצר של מדינת ישראל.
מכאן, החל נתיב הייסורים של יהודי לוב כשפקידי משרד האוצר התעלמו חד משמעית מקביעתו של קנצלר גרמניה שיהודי לוב זכאים לשילומים, קביעה זו היא קביעה ייחודית וחד משמעית ולפי מיטב ידיעתי אין לה אח ורע לגבי מקומות אחרים בעולם. פקידי האוצר של מדינת ישראל עושים ככל יכולתם בהערמת קשיים בפרשנויות מגוחכות ובאמתלות שונות להמעיט ככל האפשר באישור שילומים מגרמניה ליהודים מלוב. הקנצלר וממשלתו הכירו ביהודי לוב כנפגעי השואה והעניקו שילומים ורנטות ליהודים מלוב החל משנת 1957, ואילו פקידי האוצר של מדינת ישראל ממשיכים למנוע משאר הזכאים את כספי השילומים.
מאת בנימין דורון דעדוש כתבה זו מוקדשת לחבריי הטובים בני עירי בנימין ג‘נאח ודוד דנה שהלכו לעולמם ולא זכו, שניהם היו בג‘אדו. תודות למר יעקב חג‘ג‘ לילוף ממכון לתרבות ומחקר אשר סייע לי במתן נתונים לכתבה זו. נ.ב: דבר הפגישה עם ד“ר‘ נחום גולדמן פורסם בזמנו גם בעיתונים: עיתון דבר – בתאריך6.4.81 עיתון הארץ – בתאריך6.4.81 עיתון מעריב – בתאריך22.4.81
(מתוך לבלוב 2, עורך נחום (נחצ'ה) גלבוע)
